לא שמעתם?

נראה שהתגברתי על הג’ט לג, ויש לי שתי עבודות לכתוב עכשיו, מה שאומר שזה זמן מצויין לכתוב פוסט עם כמה הערות על המדינה הזאת שרובכם חיים בה כרגע.
1. נורא כיף לנהוג בארץ. נגיד שאני עומד ברמזור. במדינות אחרות, אני צריך להסתכל על הרמזור ולהמתין שיהפוך לירוק. בארץ, לעומת זאת, יש שירות נפלא: אני יכול להסתכל […]

(אני מבטיח שמאוד בקרוב אני אסיים עם העבודה הארורה הזו ואז אפסיק להטריד את מנוחתכם בהרהורים שהיא מעלה בראשי, ואחזור לנדנד עם הרהורים על דברים סטנדרטיים יותר).
אז בכל מקרה, עכשיו שאני יודע יותר על ההיסטוריה של אירן במאה ה-20 מאשר מה שאני יודע על ההיסטוריה של ישראל, עולה השאלה האם זה שההיסטוריה של אירן יותר […]

1.
יואל ספולסקי כותב על שרות חדש, TripIt.com שמאפשר למשתמש לשלוח אליו את כל האישורים האלקטרוניים של טיסות, מלונות וכיו”ב, והשירות מייצר עבורכם לו”ז מסודר כולל התראות ב-SMS. איכשהו, סוגיית הפרטיות כלל לא עלתה בפוסט הזה. מוזר.
–
2.
וואו.

(דרך)
–
3.
אין קישור, כי זה משהו שקראתי בספר. בקנדה לפני אי אלו לא יותר מדי שנים, מישהו נעצר על נהיגה בשכרות. […]

טמקא מדווחים על החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בהצעת חוק דבילית משהו של אורית נוקד להטיל מגבלות על פרסומות לג’אנק פוד שמציבות את האוכל הזבלי בשורה אחת עם צריכת סיגריות ואלכוהול. הצעת החוק גם אוסרת (איכשהו) על הופעת ידוענים בפרסומות שכאלו. מעניין איך מוגדר ידוען לצרכי החוק. במדינה שבה כל דוגמנית זוטרה הופכת ל”מלכת […]

מסתבר שרץ במיילים עכשיו קישור לבלוג של מקדונלדס, על תקן של בדיחה מפדחת (דרך ג’רונימו). אין ספק שמדובר בתוצר פרסומי מזעזע, באזור של “אכן תמונות קשות, יונית” (כבר אומרים את זה, עכשיו שאין גדי? מה קורה עם זה באמת?). אבל יש דברים מזעזעים מעצם הפוסטים הקלושים עד פאתטיים שאמורים לחקות את קהל היעד של הבלוג. […]

אחת ההנאות בהורות (או אפילו דודוּת) היא האפשרות לשחק לילדים עם השכל. אם בעבר חשבתי שרק אני עושה דברים כאלה (בזמנו נהגתי לשיר עם האחיינית שלי “שבע אצבעות לי יש” ולספר לה שאני מתכנן להשתמש בה כתוספת לפיצה), עכשיו אני יכול להיות שקט, כי אני יודע שגם הפסיכים בפני ארקייד עושים את זה:

מי צריך ניתוח פוליטי של ספרי ילדים תמימים, כשיש בנמצא ספרי ילדים שהם כל דבר פרט לתמימים?

יום הולדת שמח כרמל!

אני אוהב אותך יותר מהכל. אני מקווה שאתה לא זקוק לפוסט בבלוג כדי לדעת את זה.
(פוסט זה באדיבות אשתי, שהרשתה לי לפרסם תמונה אחת של הילד).